מומלץ לערוך צוואה המגדירה את המוטבים, ולעדכן את כל הפוליסות שהמוטבים הינם בהתאם לצוואה מעודכנת שנערכה בתאריך הרלוונטי ולקחת בחשבון שהפיצויים יחולקו לפי הגדרת שארים.
חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
רצוי לערוך בין בני הזוג צוואה הדדית המגדירה את המוטבים, ולעדכן את כל הפוליסות שהמוטבים הינם בהתאם לצוואה מעודכנת שנערכה בתאריך הרלוונטי ולקחת בחשבון שהפיצויים יחולקו לפי הגדרת שארים.
מהי ירושה
ירושה (על פי חוק הירושה) היא העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.
במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק. כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
קופות גמל וביטוחי מנהלים: אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. כל מקרה אחר יש לציין במפורש בגוף הצוואה.
מהו צו ירושה?
צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הדתיים.
במקרה שעובד נפטר, הזכאים לפיצויי פיטורים, מענק פרישה, מענק מוות, הם השאירים כהגדרתם ב- חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963. נדגיש כי גם במקרים בהם העובד מינה מוטבים למקרה מוות בקופת גמל ו/או בפוליסת ביטוח מנהלים בה מופקדים כספי הפיצויים (במעמד שכיר במסגרת מקום עבודתו) – כעיקרון, המוטבים יהיו הנהנים לעניין מרכיב התגמולים בלבד בקופת הגמל ואילו לעניין מרכיב הפיצויים בקופת הגמל – הנהנים יהיו השאירים כהגדרתם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
ייפוי כוח מתמשך
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18) המבין את משמעותו של ייפוי הכוח ותוצאותיו, לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, למשל עקב מחלת זקנה (כמו דמנציה), מוגבלות נפשית וכיו"ב.
מטרת ייפוי הכוח היא לאפשר לאדם להפקיד את קבלת ההחלטות בעניינו בידי אדם אחד או יותר שהוא סומך עליהם (מיופה כוח).
ייפוי כוח מתמשך יכול להיות בעניינים אישיים (כולל רפואיים) ובענייני רכוש, בכולם או בחלקם. כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח רלוונטית רק לתחומים שצוינו בו במפורש.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים. עניינים אישיים עשויים לכלול גם עניינים רפואיים, אך ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד.
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
האדם שעורך את ייפוי הכוח יכול לקבוע באופן כללי כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות, ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים, וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
סעיף "אריכות ימים"
רצוי שבני זוג בעלי חשבון בנק משותף יחתמו בבנק על טופס "אריכות ימים". חתימה על הטופס מאפשרת בעתיד, לכל אחד מבעלי החשבון, להמשיך ולבצע פעולות גם לאחר שאחד מהם נפטר. ללא חתימה על סעיף זה, בעת פטירתו של אחד מבעלי החשבון לא יוכל בן הזוג שנותר בחיים לפעול בחשבון והוא יוקפא עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה. חשוב לציין כי סעיף "אריכות ימים" איננו גובר על דיני הירושה ובמידה ויתברר שבן הזוג משך כספים השייכים ליורשי המנוח יהיה עליו להשיבם ליורשים החוקיים.